קום המדינה

בתחילת לימודי בכיתה א' בבית הספר עממי ר"ג, שנקרא מאוחר יותר יהל"ם. ביה"ס היה אז בצריפים מול עיריית רמת גן,היום הוא מגרש חניה ציבורי. כשהייתי בכיתה ב' עברנו לבניין ברחוב יהל"ם שעם מותו של קריניצי ראש עירית רמת גן הפך הרחוב לרחוב קריניצי. למדתי בו עד כיתה ח', ר"ג הייתה קטנה ולרוב הלכנו ברגל בכיתות הגבוהות יותר רכבנו על אופניים. סביב היו פרדסים וחולות ובתים בני קומה אחת. אהבנו את בית הספר את המורים הזכורים לי עד היום,האווירה הייתה טובה זו הייתה תקופת המנדט הבריטי. כשהייתי בכיתה ו' הגיעו תלמידים ותלמידות ניצולי שואת אירופה ואנו התלמידים בארץ,נטלנו חלק בקליטתם. מידי פעם היה עוצר של החיילים בעלי הבריטים בעלי הכומתות האדומות. המכונים "הכלניות". שלושת אחי הגדולים,היו בפלמ"ח במחתרת,והמתח בבית הורי היה קשה מנשוא מפחד שיתגלו ויאסרו אותם. מאוחר יותר אחד מאחיי נפל בקרב במלחמת השחרור. אני גויסתי עם חברותי מתנועת "הנוער העובד" לגדנ"ע טרום מדינה, בלילה בטקס מיוחד נשבענו על האקדח והתנ"ך הכול היה סודי יצאנו לכל מיני אימונים א"ש לילה ולאימוני קפ"פ (קרב פנים מול פנים ועוד כל מיני אימונים),עזרנו בהדבקת כרוזים נגד הבריטים ואבטחה לאלה שהדביקו,העברנו קשר של הודעות כתובות ביד וגם בעל-פה. סמכו עלינו מאוד,( היינו בני 13-15, תלמידי כתה ז') בכולנו הייתה חדורה השליחות הסודית,המסירות ואהבת המולדת. בתאריך 29.11.1947 התקבלה החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית,לאחר ליל שימורים הגענו לבית הספר היה מסדר בוקר חגיגי ומרגש ביותר, המנהל מר אלימלך רימלט (בעתיד דוקטור רימלט חבר כנסת) ,על התורן הונף דגל הלאום דגל כחול לבן ופרצה שירת התקווה בהתרוממות רוח אדירה. כששוחררנו מהלימודים, קישטנו את גלגלי האופניים שלנו בסרטים כחול לבן ורכבנו עליהם לתל –אביב. כשהגענו לתל-אביב שרנו ורקדנו ברחובות עם ההמונים עד אור הבוקר. בהיותי בכיתה ח', ביום ו- ה' באייר תש"ח 1948 ,בשעה 4 אחר הצהריים הכריז בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל.